<h1>ראב"ן סימן רע"א</h1>
<h2>דף ד:</h2>
הלב קורעו (לב) ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו, מיעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא. ואמרי' בכריתות בפרק ד"ש [כ"ב.] דבלב עוף עסקינן שאין בו כזית דם, אבל בהמה שיש בלבה כזית דם מיעבר נמי עבר ולוקה, דאע"ג דאין לוקה על דם האיברים שלא פירש מתוכו אבל אמרינן התם דם שבלב מעלמא אתי והוי כמו שפירש מן האבר ולוקין עליו שבשעת מיתת הבהמה שורף את הדם משאר הגוף אליו, שורף כמו שורפה חיה [ע"ז כ"ט:], והא דאמר רבא [כריתות ד':] ה' לאוין בדם אחד לדם האיברים, כשפירש קאמר. הילכך לב העוף שנתבשל בלא קריעה אפילו דבוק בעוף בטל הדם שבלב, כי הלב אינו בולע כלל מן הדם שבו דשיע הוא, ואינו נעשה נבילה ליאסר הוא עצמו דשיע הוא מבחוץ ופנים ואינו בולע מן הדם שבחללו וגם אינו פולט הדם שנצמת בבשרו. אבל לב בהמה שנתבשל עם הדם שבבשרו ושבחללו, אין משערין את הלב עצמו באיסור אלא הדם שבחללו משערינן ומבטלין אותו ברוטב בבשר ובקיפה בס', ואפילו בלב עצמו, דאינו בולע מן הדם שבחללו ולא נעשית נבילה. ומה שנהגו לחתוך את ערלת הלב וגם את אוזניו, משום שיצא הדם שבבשר הלב דרך החתך כי אינו פולט דרך שעיעות לא מבפנים ולא מבחוץ, וכיון שחתכו ומלחו הרי הוא כשאר בשר שהרי יצא דמו, ומה שנהגו הראשונים שלא לבשלו, משום גדר.
<h2>דף כב.</h2>
הלב קורעו (לב) ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו, מיעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא. ואמרי' בכריתות בפרק ד"ש [כ"ב.] דבלב עוף עסקינן שאין בו כזית דם, אבל בהמה שיש בלבה כזית דם מיעבר נמי עבר ולוקה, דאע"ג דאין לוקה על דם האיברים שלא פירש מתוכו אבל אמרינן התם דם שבלב מעלמא אתי והוי כמו שפירש מן האבר ולוקין עליו שבשעת מיתת הבהמה שורף את הדם משאר הגוף אליו, שורף כמו שורפה חיה [ע"ז כ"ט:], והא דאמר רבא [כריתות ד':] ה' לאוין בדם אחד לדם האיברים, כשפירש קאמר. הילכך לב העוף שנתבשל בלא קריעה אפילו דבוק בעוף בטל הדם שבלב, כי הלב אינו בולע כלל מן הדם שבו דשיע הוא, ואינו נעשה נבילה ליאסר הוא עצמו דשיע הוא מבחוץ ופנים ואינו בולע מן הדם שבחללו וגם אינו פולט הדם שנצמת בבשרו. אבל לב בהמה שנתבשל עם הדם שבבשרו ושבחללו, אין משערין את הלב עצמו באיסור אלא הדם שבחללו משערינן ומבטלין אותו ברוטב בבשר ובקיפה בס', ואפילו בלב עצמו, דאינו בולע מן הדם שבחללו ולא נעשית נבילה. ומה שנהגו לחתוך את ערלת הלב וגם את אוזניו, משום שיצא הדם שבבשר הלב דרך החתך כי אינו פולט דרך שעיעות לא מבפנים ולא מבחוץ, וכיון שחתכו ומלחו הרי הוא כשאר בשר שהרי יצא דמו, ומה שנהגו הראשונים שלא לבשלו, משום גדר.
